בטל השתקה
השתק

תנועות הנוער

תנועות הנוער יצרו מסגרות חשובות, גלויות ונסתרות, בחיי הקהילות היהודיות תחת הכיבוש הנאצי: מכיוון שמטרתם העיקרית – העליה וארץ ישראל נחסמה, פנו לפעולות של חינוך ועזרה סוציאלית. הם הקימו מסגרות מחתרתיות שעסקו בהברחת יהודים מעבר לגבול, ולוחמה פרטיזנית. לאחר המלחמה, תפסו מקום נכבד באיסוף ילדים ובני נוער שניצלו, הטיפול בהם והעלתם ארצה עם תום המלחמה. ההתכתבות העניפה בין חברי תנועות הנוער הציוניות בשטחי הכיבוש והארצות הגרורות לבין נציגי התנועות החלוציות מארץ ישראל, שישבו בקושטא ובז'נבה, ונציגי הסוכנות והקונגרס היהודי העולמי שישבו בז'נבה, הייתה מקור עיקרי למידע שהגיע לארץ; עד 1942 עסקו המכתבים בקשיי ההישרדות, במצב הבריאותי ובבקשות למשלוח חבילות מזון ובגדים. חלק ניכר מהמכתבים היו בקשות עזרה בהשגת אשרות כניסה לדרום אמריקה, החל מ-1943 סיפרו רוב הכותבים, באמצעות שפת קודים, על חוסר אונים, גירושים ורצח.

באוסף משואה, עיקר ההתכתבויות היא בין חברי הנוער הציוני בפולין ובמיוחד מהעיר בנדין.

תנועות הנוער

23.2.1943
מאת: יוזק ז'לאזו (יעקב רוזנברג) מוהאץ', הונגריה
אל: אלף שוורצבאום, לוזאן, שוויץ
ביום&nbsp;שני,&nbsp;21.2.&nbsp;הם&nbsp;נסעו&nbsp;אל&nbsp;דוד&nbsp;אביב.&nbsp; <br/>אתה&nbsp;יכול&nbsp;לתאר&nbsp;לעצמך&nbsp;את&nbsp;השמחה&nbsp;הגדולה&nbsp; <br/>בעת&nbsp;הפרידה&nbsp;מהם.
למכתב